רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. קוֹמֶץ מָהוּ שֶׁיִיקָרֵב בִּשְׁנֵי כֵלִים. הָתִיב רִבִּי חָנִין. וְהָא תַנִּינָן. הַכֶּלִי מְצָרֵף. אִין תֵּימַר שֶׁקּוֹמֶץ קָרֵב בִּשְׁנֵי כֵלִים. וְלֵיי דָא מִילָּה תַנִּינָן. הַכֶּלִי מְצָרֵף. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר דְּרוֹמִייָא. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ. שְׁיֵּרֵי מְנָחוֹת מְחַבְּרִין אֶת עַצְמָן. לֹא מִפְּנֵי שֶׁנִּזְקְקוּ לְכֵילְייָן. וְהָכָא שֶׁנִּזְקְקוּ לְכֵילְייָן. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. וְכִי סוֹלֶת וּקְטוֹרֶת וּלְבוֹנָה וּגְחָלִים לֹא בְכַמָּה כֵלִים הֵן קְרֵיבִין. וְאַתְּ אָמַר. הַכֶּלִי מְצָרֵף. וְהָכָא הַכֶּלִי מְצָרֵף. כַּהֲנָא שָׁאַל לְרַבָּנִין דְּתַמָּן. מִנְחָה חֲלוּקָה (בְבִסָּה) 17b [בְגַסָּה]. נִיטְמֵאת זוֹ נִיטְמֵאת זוֹ. אָֽמְרוּן לֵיהּ. נִיטְמֵאת זוֹ נִיטְמֵאת זוֹ. וְקָֽפְצָה טוּמְאָה. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וְקָֽפְצָה טוּמְאָה. אֲפִילוּ אֲחֶרֶת בֵּינְתַּיִים. אָֽמְרוּן לֵיהּ. אֲפִילוּ אֲחֶרֶת בֵּינְתַּיִים. קוֹמֶץ מִזּוֹ לַזּוֹ. אָֽמְרוּן לֵיהּ. שְׁמוּעָה לֹא שְׁמַעְנוּ. מִשְׁנָה שָׁנִינוּ. כַּהִיא דְתַנִּינָן לְתַמָּן. שְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁלֹּא נִקְמָצוּ וְנִתְעָרְבוּ זוֹ בְזוֹ. אִם יָכוֹל לִקְמוֹץ מִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ כְּשֵׁירוֹת. וְאִם לָאו פְּסוּלוֹת. [וְ]אִין שְׁיֵרֶיהָ שֶׁל זוֹ מַפְסִיקִין לְזוֹ. אָתָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בֵשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹמֶץ מִזּוֹ עַל זוֹ. נִיטְמֵאת זוֹ נִיטְמֵאת זוֹ. הָאֶמְצָעִית לֹא נִיטְמֵאת. לֹא כֵן תַּנֵּי. כַּ֥ף אַחַ֛ת. שֶׁהִיא עוֹשָׂה מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ אַחַת. אָמַר רִבִּי חִינְנָה. אֵין הַכֶּלִי מְצָרֵף אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא אָסוּר לוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
אמרון ליה. אין וקפצה טומאה דלהכי אמרינן הכלי מצרף:
אין הכלי מצרף אלא דבר שהוא אסור לו. אסור לשון קשור הוא כלומר מה שקשור וצריך לכלי והואיל מה שבאמצע א''צ לכלי שאינו מצטרף עם אלו למנחה אחת אינו מצטרף נמי לטומאה:
אתא ר' יעקב בר אחא וכו'. וקאמר בשם ר' יוחנן בהדיא קומץ וכו' וכן ניטמאת וכו' והאמצטית שבנתיים לא נטמאת. ופריך לא כן תני כף אחת וכו' ואם כן הכל נעשה כאחת ואף האמצעית:
א''ל שמועה לא שמענו. בזה אבל משנה שנינו כהאי דתנינן תמן בפ''ג דמנחות שתי מנחות וכו' אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה. שנתערבו זו בצד זו ונשאר מהן כדי קומץ שלא נתערב כשירות ואם לאו פסולות דכתיב מסלתה ולא מסלת חבירתה וש''מ דכי יכול לקמוץ כשירות ואע''ג דהך דמערב לא נגע בקומץ אלמא דצירוף מדאורייתא וכדמסיק וכי אין שיריה של זו מפסיקין לזו ואפ''ה מהני צירוף:
קומץ מזו לזו. אם יכול לקמוץ מזו על זו דצירוף מדאורייתא ול''ש לחומרא כגון טומאה ול''ש לקולא כגון קמיצה עושה הצירוף כאלו נוגעין זו בזו או דילמא צירוף מדרבנן הוא ולחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן:
אמרו ליה. אין אפי' יש אחרת בנתיים מצטרפין:
אפילו אחרת בנתיים. אם אפי' יש אחרת בין ב' החלקים מצטרפין לטומאה:
וקפצה טומאה. וכי קפצה טומאה מזו לזו הרי אינן נוגעות:
אמרו ליה נטמאת זו ניטמאת זו. דהכלי מצרף תנן ולא קתני מחבר ומצרף משמע אע''פ שאין נוגעות זו בזו מצרפן להיות כאחת:
מנחה חלוקה בגסה. הכלי שנותנין בו העשרון ובוללין שם ונקראת גסה או ביסא ואם חלקו והניחו ונטמאת זו אם ניטמאת זו וממתני' דקתני הכלי מצרף ליכא למיפשט דשמא היכא דנגעי בהדדי מיירי:
כהנא שאל לרבנן דתמן. בבבל:
ואת אמר הכלי מצרף. ולענין מאי יהא הצירוף אלא דלא כדסלקא אדעתך דלענין הקרבה קאי דלא איירינן אלא לענין טומאה שאם נגעה באחד מהן הכלי מצרף ונטמאו כולן כדקתני בהאי מתני' דעדיות והכא נמי הכלי מצרף דקתני במתני' לענין טומאה מתפרשא:
אמר רבי מתנייה וכי סלת וכו' לא בכמה כלים הן קרבין. בתמיה והרי סלת בתחלה נותן עשרון בכלי וקומץ ונותן בכלי שרת אחר וכן הקטרת נותנה בבזך מתוך הכלי. וחופן מזה וכן הלבונה שנתונה אח''כ מתוך הכלי על המנחה להקריבה והגחלים מהמחתה שחתה מעל המזבח למחתה אחרת כדתנינן והובא לעיל:
אמר ר' אלעזר מדרומייא. מהא לאו ראיה דהרי לא כן אמר ר' יוסי וכו' לעיל דטעמא שאמרו שירי מנחות מחברין את עצמן מפני שנזקקו לכליין בתחלה והכא נמי הא דקתני הכלי מצרף בשנזקקו בתחלה בכלי אחד ועלה הוא דקתני הכלי מצרף שאע''פ שלאח''כ נחלק לשנים הכלי מצרפן וכי קא מיבעיא ליה לר' בון בר חייה בשלא נזקקו בתחלה בכלי אחד אלא שבתחלה נתנו להקומץ בשני כלים ומהו שיקריבו כך:
התיב ר' חנן. מאי קא מיבעיא ליה והא תנינן הכלי מצרף וקס''ד דלענין הקרבה קאמר ואין תימר שקומץ קרב בשני כלים אע''פ שהקדישו בכלי אחד קשיא וליידא מילה תנינן הכלי מצרף לאיזה דבר ליבעי צירוף הרי יכול לחלקו ולהקריבו בשני כלים וא''כ לא יהא זה אלא כמי שחלקו בידים להקריבו בשני כלים אלא לאו דה''ק הכלי מצרף שאפילו נחלק לשנים מצרף למיחשביה כאחד ומקריבו באותו כלי אחד וא''כ ש''מ שאין לחלקו להקריבו בשני כלים:
קומץ מנחה מהו שיקרב בשני כלים. וקס''ד דהכי קא מיבעיא אם היה בכלי אחד וחלקו להקריבו בשני כלים:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּעֵי. צְרִיד שֶׁלְמְנָחוֹת מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה מִינְייָן. הָתִיב רִבִּי לָֽעְזָר. וְהָֽכְתִיב מִֽכָּל הָאוֹכֶל אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָבֹא עָלָי֛ו מַיִ֭ם יִטְמָ֑א. אֶת שֶׁטּוּמְאָתוֹ עַל יְדֵי מַיִם עוֹשֶׂה מִינְייָן. אֶת שֶׁאֵין טוּמְאָתוֹ עַל יְדֵי מַיִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה מִינְייָן. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי. הֶרֵי נִבְלַת עוֹף הַטָּהוֹר הֲרֵי הִיא מְטַמָּא טוּמְאַת אוֹכְלִים בְּלֹא הֶכְשֵׁר וּבְלֹא טוּמְאָה. מִפְּנֵי שֶׁסּוֹפָהּ לְטַמְּאוֹת טוּמְאָה חֲמוּרָה. מַאי כְדוֹן. מִֽכָּל הָאוֹכֶל אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֗ל. אֶת שֶׁטּוּמְאָתוֹ מִשֵּׁם אוֹכֶל עוֹשֶׂה מִינְייָן. וְאֶת שֶׁאֵין טוּמְאָתוֹ מִשֵּׁם אוֹכֶל אֵינוֹ עוֹשֶׂה מִינְייָן.
Pnei Moshe (non traduit)
מכל האוכל. כתיב את שטומאתו משום אוכל כלומר שהטומאה באה עליו כשאר אוכל וזהו ע''י הכשר עושה מנין יצא זה שאין טומאתו באה אלא משום חיבת הקדש. ובבבני פ''ב דחולין דף ל''ו ול''ז נשארה הבעיא בתיקו וה''ז ספק אם האוכל שניטמא בלא הכשר משקה אלא מחמת חיבת הקדש נוגע באוכל שני שהוכשר ה''ז השני ספק מפני שהראשון לא הוכשר:
מאי כדון. מאי הוי עלה:
הרי נבלת עוף הטהור. שאינה צריכה הכשר ומטמא טומאת אוכלים בלא הכשר ובלא טומאה אחרת כדתנן בריש מסכת טהרות י''ג דברים נאמרו בנבילת עוף הטהור צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר ומטמא טומאת אוכלים בכביצה וכו' ומשני שאני נבילת עוף הטהור מפני שסופה לטמא טומאה חמורה שהיא מטמאה בגדים בכזית בבית הבליעה כדתנינן שם:
התיב ר' אלעזר והכתיב וכו'. ויטמא היינו נמי לטמא אחרים ועושה מנין ואת שאין טומאתו ע''י הכשר מים אלא ע''י חיבת הקדש אינו עושה מנין שיהא מטמא נמי לאחרים ולמנות בו ראשון ושני:
צריד של מנחות. לשון יבש כלומר אלו הקרטין סלת שלא נתערב בהן שמן ונשארו יבשין וקי''ל דחיבת הקדש מכשיר לקבל טומאה אע''פ שלא הוכשר במשקה ומיבעיא ליה מהו שיעשה מנין אם למנות בו ראשון ושני לטומאה כדרך שמונין בדבר המוכשר במשקה ג''כ מהניא חיבת הקדש או דילמא לאיפסולי גופיה היא דמהניא אבל לא למנות ראשון ושני:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source